|
טנזניה - ממליץ בחום לכל צלם וחובב טבע!
בחודש מאי 2011 השתתפתי בספארי צילום של פוטוטבע בטנזניה. במהלך הספארי צברתי חוויות מדהימות וייחודיות. הספארי אורגן ביעילות והיה מוכוון צילום. במהלך השהות בטנזניה זכיתי להיות עד לסיטואציות פראיות אשר ניתן לראות בדרך כלל רק בתוכניות של הנשיונל ג'אוגרפיק. המראות המדהימים, מגוון בעלי החיים, הנופים והשבטים האפריקאים בהם נתקלנו הכתיבו צילום "בקצב אש" מטורף. חבריי לג'יפ ואנוכי צילמנו בטיול הזה כ-10,000 תמונות כל אחד (זו לא טעות). הלודג'ים ובתי המלון היו ברמה גבוהה מאד והשירות היה מושלם. האוכל היה מעולה והפתיע לטובה. המדריך המקומי היה מקצוען ותרם רבות להעשרת הידע שלנו. רועי גליץ דאג במשך כל הטיול לרווחת המשתתפים וטרח לשתף אותנו בניסיון הנרחב שלו בצילום ובעריכה.
נהניתי מאד ואני ממליץ בחום על החוויה לכל צלם ולכל חובב טבע.
בכבוד רב, תמיר ביבי http://www.tamirbibi.co.il
טנזניה - חוויה רב חושית!
המסע לטנזניה הוא אירוע יוצא דופן, חוויה לחמשת החושים בטבע הפראי של אפריקה. הטיול מתחיל בציפיה גדולה לראות ולצלם את כל מה שטנזניה מציעה, ובהמשך עונה על כל הדרישות. רמת הארגון, עמידה בזמנים, מקומות הלינה והאוכל פשוט מעולים.
המדריכים ( נהגי הגי'פים) הופכים לחברים של ממש לאותו שבוע , ובעזרת הידע העתיר שלהם אפשר ללמוד על כל חיה, צמח, ועל השבטים השונים שבדרך ( אפילו למדנו איך לחקות אריות בוגרים). הטיול מתאים לכל רמה של צלם, ממקצוענים עם ניסיון ועד לחובבים או מתחילים. אני אישית עברתי חוויה מדהימה , ויודע שכך גם חברי למסע. עובדה – לא הפסקנו לצלם לרגע!
בכבוד רב, עומר פרצ'י
(צילום - עומר פרצ'י)
|
סדנת צילום רחוב בקובה בהנחיית פליקס לופה - ינואר 2011
 |
מסע במנהרת הזמן
כבר זמן רב ששמתי את קובה על מפת היעדים שברצוני להגיע אליהם.סיקרן אותי לראות עולם אשר יום אחד נעצר.ואכן המסע לקובה היה מסע במנהרת הזמן.
קובה ורחובותיה החזירו אותי לשנות ילדותי בשנות החמישים-הזמן בו עצרה את המרוץ הקפיטליסטי . הילדים המשחקים משחקי כדור באמצע הכביש ללא פחד ולא מחוברים לאינטרנט,הבתים הפתוחים,האנשים היושבים בחוץ כי חם בבתים ומחייכים אלינו-התיירים המוזרים אשר מתלהבים לצלם אותם.
והמכוניות האמריקאיות משנות החמישים המופיעות בכל תמונה מייצגת,המוסיקה ,הכביסה אשר אינה מתחבאת מאחורי מסתור וכמובן הסיגרים,הבירה והמוחיטו!
על הסימפוניה הזאת של צבעים,אנשים ושמחה ניצח פליקס לופה .המידע הרב שהעביר לנו היה שרביט המנצחים שלו.
הטיול היה חגיגה ועל כך נתונה תודתי למארגנים בכלל ולפליקס בפרט.
גילה אשחר
מסע במנהרת הזמן
כבר זמן רב ששמתי את קובה על מפת היעדים שברצוני להגיע אליהם.סיקרן אותי לראות עולם אשר יום אחד נעצר.ואכן המסע לקובה היה מסע במנהרת הזמן.קובה ורחובותיה החזירו אותי לשנות ילדותי בשנות החמישים-הזמן בו עצרה את המרוץ הקפיטליסטי .
הילדים המשחקים משחקי כדור באמצע הכביש ללא פחד ולא מחוברים לאינטרנט,הבתים הפתוחים,האנשים היושבים בחוץ כי חם בבתים ומחייכים אלינו-התיירים המוזרים אשר מתלהבים לצלם אותם.והמכוניות האמריקאיות משנות החמישים המופיעות בכל תמונה מייצגת,המוסיקה ,הכביסה אשר אינה מתחבאת מאחורי מסתור וכמובן הסיגרים,הבירה והמוחיטו!על הסימפוניה הזאת של צבעים,אנשים ושמחה ניצח פליקס לופה .
המידע הרב שהעביר לנו היה שרביט המנצחים שלו. הטיול היה חגיגה ועל כך נתונה תודתי למארגנים בכלל ולפליקס בפרט.
גילה אשחר (צילום גילה אשחר)
|
 |
קובה לצלמי הרחוב היא מגרש משחקים, לונה פארק ענקי ובו רצף אינסופי של גירויים, תמונות, סיטואציות והתרחשויות בלתי פוסקות.
המסע שלנו התאפיין במזג אויר בלתי יציב ובנתוני אור משתנים על פני היום, לעיתים בשעה נתונה. ואם אמר מי שאמר שתמונה אחת שווה אלף מילים, אזי התמונות שלי, שמעבירות את הרחוב הקובני בעיני, מדברות בעדן. פליקס לופה – מוביל המסע למטרת צילום הרחוב- הוא בעיניי צלם ומורה בחסד, שידע למקסם את השילוב של קובה וצילום רחוב. בלי רחמים – אך בשיא הרגישות – לימד אותי להוציא את המירב מן הרחוב.
ורד שדות (צילום ורד שדות)
|
|
|
מסע צילום ליפן - אוקטובר 2010

|
זה פשוט עולם אחר!
אומרים שיפן זה עולם אחר, עד שאתה שם אתה לא מבין עד כמה! תרבות שונה עם אנשים חמים ומיוחדים, נופים מרהיבים ומקומות עוצרי נשימה. ארץ שבה ישן וחדש מעורבבים ביחד, ברחובות אפשר לראות אשה לבושה בקימונו מסורתי ועל ידה הולכת נערה בלבוש משוגע ופרוע, לא רואים דברים כאלה בשום מקום אחר. קשה לתאר במילים את יפן, צריך לראות, לחוות וכמובן לצלם. זה מסע מדהים של 9 ימים גדושים בכל טוב, מדריכים נהדרים, צלמים מהטובים והמון דברים לראות ולספוג. אני ממליצה לכל אחד לעבור את המסע המיוחד והיוצא דופן הזה, מסע של פעם בחיים אין ספק שזה טיול שאזכור כל חיי, עם כל הדברים המדהימים שעברתי ביפן, ארץ השמש העולה.
נוי סנדגרטן, יפן 2010
|

|
היה טיול מדהים ביפן!
היה מאד מעניין לראות את הנופים, הערים, ואנשים המדהימים. כמעט בכל מקום, האנשים שיתפו פעולה ועמדו בסבלנות כדי שנצלם אותם. לעיתים היה די משעשע לראות ילדה קטנה מסתכלת בתימהון על קבוצה של 12 צלמים עם מצלמות גדולות, שעומדת מולה בקו (כדי שלא נסתיר אחד לשני), והמצלמות יורות צילומים בקצב מטורף כדי לקלוט את הבעת הפנים המוצלחת ביותר. גם כאשר התקרבנו לטקסים דתיים (חתונה, חגיגת התינוק הנולד, רחיצה בעשן, ועוד), היפנים היו אדיבים ועצרו כדי שנצלם. השילוב המנצח בין הדרכה טובה על יפן יחד עם הליווי הצמוד של רועי בנושאי הצילום, הפכו את הטיול עבורי לחוויה מהנה ומלמדת כאחד. איפה יש הזדמנות להיות במחיצת צלם מנוסה ומקצועי כמו רועי, לראות מה ואיך הוא מצלם, ולבקש שיציץ בתמונות שצילמתי וייתן לי את חוות דעתו מה כדאי ואפשר לשפר, וגם איך? אני רואה שינוי משמעותי לטובה בין התמונות שלי בתחילת הטיול לתמונות בימים האחרונים. למדתי המון, ובכיף.
אין לי ספק שאשתתף בטיולים נוספים בעתיד, ואף אמליץ לחברי הצלמים החובבים. אני בטוח שכשהם יראו את התמונות, וישמעו כמה מהסיפורים, הם ירצו להצטרף.
רונן הדס, יפן 2010
|
|
|
אגמון החולה 24-25 לנובמבר 2010

קסום!
תודה רבה לכם שארגנתם את הסיור הזה. אגמון החולה בשעת הבוקר עם הערפילים היה קסום. מראה הזריחה על פני האגם , קני הסוף והעגורים - כאילו מארץ אחרת. המיפגש עם חברי הסיור היה טוב, האנשים היו מאוד נחמדים , ששים לשתף בידע ובציוד. והמדריכים היו 100%. ההרצאה של דני היתה מאוד מאלפת. למדתי הרבה!
נועם רוזנפלד

אז מה היה לנו?
מזג אוויר חמים בסופו של חודש נובמבר? היה גם היה. צוות מקצועי בניצוחם של זיו ודני, היה גם היה. ציפורים לאלפים ורבבות, מכל הגדלים, הצבעים, הזנים והסוגים, היו גם היו. אווירה נעימה מהרגע שנפגשנו, אנשים זרים זה לזה, הייתה גם הייתה. 2 תקלות מכניות באגמונית, היו גם היו. (אבל לקחנו את זה בקלות) בית מלון קומפקטי, היה גם היה. (מי בא לישון, באנו לצלם) הרצאה מאלפת מפי דני לרדו, הייתה גם היתה. השכמה מוקדמת לבוקר קר, היתה גם היתה. חוויה צילומית ממדרגה ראשונה, היתה גם היתה.
בקיצור, היה כל מה שצריך. מומלץ מאוד למי שרוצה להעשיר את הידע הצילומי בתחום של צילומי טבע בכלל וצילומי ציפורים בפרט.
דב שגב

שמח שהצטרפתי!
אני שמח מאד שהצטרפתי ברגע האחרון למסע הצילום.
מאד נהניתי, למדתי וחוויתי במחיצתכם, המדריכים, ובמחיצת החברים. ההרצאה של דני היתה נהדרת ויחד עם הטיפים בשטח - רמת הצילום השתפרה משמעותית. אשמח להמליץ על מסעות דומים ואני מאמין שרבים שרואים את התמונות יירצו לחוות זו בעצמם.
רפי קורן |
החוויה שלי מלפלנד!

הטיול ללפלנד הוא חוויה יוצאת דופן. נחתנו בקור מקפיא ישירות לתוך כל הלבן היפה הזה ושבוע קסום ומלא בהרפתקאות החל. השלג לא הפסיק לרדת כל השבוע והוא ליווה אותנו בשקט שליו בכל הפעילויות. קשה לתאר את שפע החוויות, כולן ילוו אותנו עוד שנים רבות. לא נשכח איך קפאנו עד דמעות במזחלות ההאסקי, האדרנלין חגג באופנועי השלג והשמחה היתה גדולה כשדובי הקוטב שיחקו מולינו בהנאה גדולה. כשלא קפצנו מפעילות מאורגנת אחת לשניה, טיילנו בעיר היפה, פגשנו מקומיים חברותיים, נהנינו מהמלון החמוד, מהאוכל המצויין ומהפאבים האכותיים. אין ספק שהנסיעה בחברת צלמים וחובבי צילום אפשרה ליצירתיות לזרום, חדוות הצילום הורגשה במלואה והתוצאות היפות הן הוכחה לכך. תודה על חוויה שלא נשכח עוד הרבה מאד זמן. ובגלל שהזוהר לא הגיע... אולי נתראה שוב בלפלנד גם שנה הבאה :)
מיכל קדרי |
|
חשיפה לצפון!
ב לפלנד נזכרתי בימים שהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה ולא היה הרבה מה לראות, מלבד שלג – הרבה שלג – שאז היה צריך לגעת באנטנה החייזרית הקטנה שרבצה על הטלוויזיה, ואם זה נעשה ברגליים יחפות ובידיים רטובות היה אפשר לראות גם את זוהר הצפון. ככה זה עם נוסטלגיה: ככל שמתבגרים היא משתבחת. אבל לפלנד הייתה יותר טובה אפילו מהנוסטלגיה. מעבר לארגון המצוין, ובלי לחשב את חסרונו של הזוהר הצפוני, שהתחבא מאחורי שמיכה עבה של עננים לבנים והתבייש לתת מופע חשפנות צבעוני, היה הקור, שהוא חוויה מדהימה בפני עצמה (בשלב מסוים כמעט התפתינו להיכנס בלילה הבהיר להתחמם בחדר הקירור של המלון הסמוך, שהיו בו רק 18- מעלות, כשבחוץ היו 31-...), והיו הנופים עוצרי הנשימה, והשלג שירד וירד וירד ואפשר לנו לומר על כל תמונה מחורבנת שיצאה "היו תנאים מזעזעים, זה לא מה-ISO זה מהשלג", והנפיק לנו המון תמונות של "לבן על לבן", שכל מי שלמד תולדות האמנות יודע שאפשר לתלות כאלה במוזיאונים הטובים ביותר בלי להתבייש, וזה רק החברים המעאפנים שלנו שלא מעריכים אותן. ובנוסף על כל אלה, בין פתיתי השלג לעצי האשוח הרווחתי משפחה חלופית למשך שבוע, בחורה בת 16 המסה את לבי הקפוא, בזמן שבחור בן 23, שכמהּ לקצת חום, אימץ את האיש שאיתי לאבא, ובינתיים, בבית, הבת שלי ראתה בפייסבוק תמונה של אבא שלה עם בובות לאפיות ושאלה אם כבר המרנו אותה ואת אחותה בתוצרת המקומית. לך תסביר לה שתמונה מלפלנד היא בסך הכול רגע קפוא...
כמה מסקנות מהשבוע האחרון: * מאוד מומלץ לשחות במים בטמפרטורה של מתחת לאפס (יש דבר כזה). בגלל אחוז המלח הגבוה צפים יפה, והמלחה היא סוג של שימור בשר שיכול להקביל לכל טיפולי האנטי-אייג'ינג המוכרים לנו. נסו ותיהנו. * צילום בטמפרטורה בסיסית של 29- וברוח שמורידה את זה למינוס חמישים ללא ספק – מוביל לכוויות קור. מפתיע, נכון? תודו שלא הייתם מגיעים לזה לבד. אני לא הגעתי עד שניסיתי. * דתיים בקבוצה לא יעילים כנגד עננות שמונעת לראות את הזוהר הצפוני. הצטיידו בחברים מתחום החזאות. * כשנוסעים עם צלמים, שיש ביניהם עורכי וידאו, הזוהר הצפוני מדהים אפילו כשהוא לא טורח להופיע. * ההומור הלאפי שונה משלנו. לדוגמה: הבירה המקומית, שהיא סוג של אייל, מזכירה אכן שתן-איילים, וקוראים לה "קוף". חחח. * צמחונים – נא לדלג על השורה הזאת: איילים הם טעימים.
גנגי |
|
ממליצה בחום לבלות בכפור!
נראה לי שהמשפט : "עכשיו, איך שאני, הייתי טסה לחוויה הזאת שוב הפעם" - מעידה על כך שהיא היתה מדהימה !!!! שום תמונה לא תמחיש לעולם את החוויה העצומה הזו : ) שווה כל שקל ( או במקרה הזה יורו : ) ) ממליצה בחום לבלות בכפור "
רותי בן משה |
|
חוויות ממסע הצילום ללפלנד:

אז אם אתם שואלים את עצמכם לאן לטוס לירח דבש?,לטיול שלא תשכחו?,או פשוט לטוס עם קבוצת צילום שתשדרג לכם את החוויה.... אז הינה לכם משהו שפשוט לא תוכלו לשכוח ,7 ימים של חוויות מטורפות בקצה העולם!! 7 ימים של קור לא רגיל!!! של רגעים בלתי נשכחים! של צילומים נדירים!! בקיצור רק שאתם שם אתם תוכלו להבין על מה אני מדבר... לטוס עם קבוצת צילום מוכשרת במינה שכל רגע מתועד בתמונה :) ביערות המושלגים ,באופנועיי שלג,במזחלות הכלבים,במנפצת הקרח הגדולה! פשוט רגעים של פעם בחיים! אני לא אשכח את הרגעים האלה זה בטוח! ואתם?....למה אתם מחכים??? :) תודה לבית הספר לצילום של רועי גליץ ולרועי בפרט,לחברת אופקים,ולמדריך התותח אמנון :) וכמובן לקבוצת הצלמים הנדירה הזו :)
אמיר גרסיה |
|
|